*תְּפִלָּה*

בְּבֹאִי אֵלֶיךָ וּבְלִבִּי מוּעָקָה
לֹא תִּנְצֹר לְשׁוֹנִי מִדַּבֵּר רַע
הַקְּשִׁיבָה

לֹא תַּנְחֶה, תִּתֵּן עֵצָה אוֹ תּוֹכָחָה
אֶשְׁפֹּךְ לִבִּי וְאָשִׂיחָה
הַקְּשִׁיבָה

וּבְצֵל כְּפָנֶיךָ פְּנֵי אֵלִיטָה
דַּלּוֹתִי מְאֹד, בְּשִׂיחֵי אֲהִימָהּ
הַקְּשִׁיבָה

וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב
בֵּין חֲרַכִּים מִסְתַּתֵּר א-ל וְקָרוֹב
הַקְּשִׁיבָה

עֲנָנִי, שְׁמַע קוֹלִי, קַבְּלֵנִי שׁוּב וָשׁוּב
כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט פְּתַח לִבִּי

וְאָשׁוּב
אַל תֵּעָלֵם אָזְנְךָ.

הַקְּשִׁיבָה.