שיר זה נכתב מיד לאחר החגים, עם החזרה לשגרה, כשמעט חשש עולה בי לחזרה לימים רגילים, לאחר החגים…


עַכְשָׁו סְתָו וְאַתְּ סְתָם
דּוֹאֶגֶת לְיָמִים קָרִים
עַכְשָׁו סְתָו וְאֵין גְּשָׁמִים
שֶׁמֶשׁ עֲדַיִן מְצִיצָה וְאֵין עֲנָנִים
וְלָמָּה אַתְּ מְחַפֶּשֶׂת מְעִילִים?

עַכְשָׁו סְתָו
וַעֲדַיִן יַחְדָּו
וְלָמָּה אַתְּ חוֹשֶׁשֶׁת
לְהִתְעוֹרֵר בִּלְעָדַיו?
עַכְשָׁו סְתָו
רַק נִגְמְרוּ הַחַגִּים
אָסַפְתְּ לָךְ הֲמוֹן אוֹרוֹת, מִטְעָנִים
וּמָה לָךְ דּוֹאֶגֶת לִכְשֶׁיְּשַׁבְּרוּ הַכֵּלִים?

כֵּן, עַכְשָׁו סְתָו
הַחַזָּאִיִּים מַתְרִיעִים
שֶׁבַּיָּם עוֹלִים גַּלִּים גְּבוֹהִים
וְהָחֳרֵף מֵצִיץ וּמַפְצִיעַ
כָּךְ סוֹבֵב הָעוֹלָם, לֹא מַפְתִּיעַ

וְיֵשׁ תְּחִנָּה, אַחַת אַחֲרוֹנָה
שֶׁתָּסִיר עֲנָנָה
תְּחַמֵּם בִּזְמַן סוּפָה וְקָרָה
אָנָּא רַחוּם הוֹסֵף לִי אוֹתָהּ
חֲתֹם לִי גַּם עַל זוֹ הַפִּתְקָא


שֶׁגַּם בְּיָמִים רְגִילִים אֲפֹרִים
בְּשִׁגְרָה שֶׁל אַחֲרֵי הַחַגִּים…

הַשְּׁאָר לִי יָדְךָ בְּיָדִי
הִשָּׁאֵר לִצְעֹד לְצִדִּי
עֲקֹב אַחַר צְעָדַי
הַגֵּן, שְׁמֹר עָלַי

עַכְשָׁו סְתָו
וָתִיק, יְהַמּוּ נָא רַחֲמָיו עָלָיו
וְחוּסָה נָא
הֵגֵן עַל בִּתְּךָ הַיְּחִידָה, שֶׁלְּךָ.


חָפַצְתִּי לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ אֱלוֹקַי
אֱמוּנָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעַי, בְּחַיַּי.