הֵחֵל מֵהַיּוֹם חוֹבַת עֲטִיַּת מַסֵּכָה בְּכָל מָקוֹם… (חֲדָשׁוֹת, זמן קורונה)
מַסֵּכָה.
מָה הִיא מְכַסָּה?
מְגַדֶּרֶת מַסְתִּירָה?
פּעְמִָים
חִיּוּךְ. פָּנִים. הַבָּעָה.
וְלִפְעָמִים לְהַסְתִּיר אֶפְשָׁר,
מַצַּב רוּחַ אוֹ מַשַּׁב מְנֻכָּר.
אֲבָל מַבָּט אֲמִתִּי עַיִן בְּעַיִן.
מַעֲרִיךְ, מִתְבּוֹנֵן, מִשְׁתַּהֶה עֲדַיִן.
וּתְרִיס מוּגָף עוֹלֶה
חַלּוֹן נִפְתַּח, אִישׁוֹן מִתְגַּלֶּה.
זִיק שֶׁל הֲבָנָה, חִבּוּר, חֲוָיָה.
וְקֻרְטוֹב שֶׁל אַהֲבָה לָאָדָם שֶׁמּוּלְךָ.
וּבְכָל זֹאת וַעֲדַיִן
יֵשׁ הַרְבֵּה הַסָּמוּי מִין הָעַיִן
סוֹד, תַּעֲלוּמָה, הֲגַנָּה
יֵשׁ מָה שֶׁנִּשְׁמַר רַק בֵּינְךָ לְבֵינְךָ…
יֵשׁ נוֹכְחוּת לָאִישׁ הַקָּטָן שֶׁמִּשְׁתַּקֵּף.
עוֹלָם מִתְקַפֵּל, מִתְקַלֵּף וָשׁוּב מִתְכַּנֵּס.
תְּנוּעָה.
וּפִתְאוֹם-
יֵשׁ נֶפֶשׁ מְצִיצָה.
מִבַּעַד לְמַסֵּכָה.