עֲשֵׂה אוֹתִי חֲבוּקָה

עֲשֵׂה אוֹתִי חֲבוּקָה
בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ.

עֲטֹף אוֹתִי כְּמוֹ נִצָּן
בְּצֵל כְּנָפֶיךָ – חֶדֶר מוּגָן.

שְׁתֹל בִּי
תָּא גֶּזַע רִאשׁוֹנִי,
חַבֵּר אוֹתִי בְּחֶבֶל טַבּוּרִי,

נְטַע בִּי אֱמֶת בְּרוּרָה,
שֶׁל מְצִיאוּת נְקִיָּה
וּטְהוֹרָה.

הַטְּעֵם בִּי
הֲבָנָה בְּרֵאשִׁיתִית
שֶׁל מַשְׁמָעוּת
וְתַכְלִית.

תֵּן בִּי גַּם בִּטָּחוֹן וְכוֹחַ
לִצְמֹחַ,
לְהָאִיר,
לִפְרֹחַ.

וְשׁוּב, עֲשֵׂה אוֹתִי חֲבוּקָה.
עֲזֹר לִי
לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ.