ציור זה ציירתי בערב פסח תשפ"ג, הרגשתי שאני צריכה לפתוח חלון לנפש, לצאת מהעבדות הפיזית אל יצירה שנותנת כוח.
בדרכי חזרה חשבתי על כל אותן נשים גדולות שמחזיקות בית בערבי פסחים כאשר כל הבית הפוך ומעורבב וזוכות לראות את האור שבקצה מנהרה, דואגות לילדי הבית ומשרות אוירה נעימה. אין לי ספק שבזכות נשים צידקניות ששומרות על הדרך נזכה להיגאל.
זָנַחְתִּי תַּעֲסוּקָה, לָקַחְתִּי הֲפוּגָה
הִנַּחְתִּי כֵּלִים, עָצַרְתִּי מִלְּקַרְצֵף עוֹד מְגֵרָה
הֵרַחְתִּי טֶבַע
הֵרַמְתִּי כּוֹסִית שֶׁל צֶבַע
וּבְעוֹדִי שִׁכּוֹרָה
מֵחֶדְוַת הָעֲשִׂיָּה

פָּתַחְתִּי דֶּרֶךְ מְאִירָה
לְאוֹתָהּ אִשָּׁה גְּדוֹלָה
שֶׁלֹּא עוֹזֶבֶת דֶּרֶךְ
בְּ רֹאשׁ מוּרָם כּוֹרַעַת בֶּרֶךְ
מַמְשִׁיכָה וְאוֹהֶבֶת
מְסִירָה עוֹד כֶּתֶם שֶׁמֶן
מְסַמֶּנֶת אֶבֶן נֶגֶף
מְנַקֶּה סוֹלְלַת דֶּרֶךְ
לֹא מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ
מְלֵאַת אֱמוּנָה
וְגַם כְּשֶׁמְּזִיזִים לָהּ אֶת הַגְּבִינָה
וְהַמִּטְבָּח עָבַר לַמֶּלְתָּחָה
הַכֵּלִים הִיא לֹא שׁוֹבֶרֶת
לֵב אוֹהֵב מֵכִיל נוֹתֶנֶת
כְּלֵי כֶּסֶף מַבְרִיקָה וּמְשַׁיֶּפֶת
עַל אֲרוּחוֹת לֹא מְדַלֶּגֶת
וּבַלֵּילוֹת נִרְאֶה שֶׁהַדֶּרֶךְ אוֹטוֹטוֹ נִגְמֶרֶת
וְהַסּוֹלְלָה שֶׁלָּהּ גַּם מְהַבְהֶבֶת
רַק הַכָּרִיּוֹת סוֹפְגוֹת דְּמָעוֹת מְבֻלְבָּלוֹת
וּלְאָן נֶעֶלְמוּ לה כָּל הַכּוֹחוֹת?
כְּשֶׁהִיא נִשְׁאֶרֶת לְבַד עִם הַכְּפָפוֹת
לְשַׁפְשֵׁף, לִפְתֹּר חִידוֹת גֵּאוֹמֶטְרִיּוֹת
לְחַבֵּר מְפֹרָקִים, לְסַדֵּר תְּשִׁגְעוֹנוֹת…

וּפִתְאוֹם זְרִיחָה
וְהַסֵּדֶר הִגִּיעַ וּבָא
הַכֹּל עַל מְקוֹמוֹ חָזַר וּבָא
וְיֵשׁ שֶׁיֹּאמְרוּ כָּל שִׁנּוּי לְטוֹבָה

כֶּתֶר מַלְכוּת עַל רֹאשָׁהּ
אִ שָּׁה גְּדוֹלָה – מַלְכָּה
מְלַמֶּדֶת – מוֹרַת הַדֶּרֶךְ
שֶׁגַּם הַדֶּרֶךְ הִיא הָעֵרֶךְ
👑

מֻקְדָּשׁ בְּהַעֲרָכָה גְּדוֹלָה
לְכָל אֵלּוּ שֶׁמַּמְשִׁיכוֹת לְהַעֲנִיק בְּאַהֲבָה
גַּם בְּיָמִים מְבֻלְבָּלִים
לֹא זוֹנְחוֹת תַּפְקִידִים
מִכְּשִׁירוּת לְבָבוֹת
מְלַבְּנוֹת סֻגְיוֹת
בְּעִקָּר אוֹהֲבוֹת
וּמְחַנְּכוֹת
וּמַמְשִׁיכוֹת לְהָרִים
מְאִירוֹת פָּנָסִים
סוֹלְלוֹת דְּרָכִים
יִבְרַכְכֶן הָאֱלוֹקִים😘