"כָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ"
אם תבוא אל המקום הנזכר לשמי לבקר אותי, גם אני "אבוא אליך וברכתיך". וטעם "אבוא" – כדרך בן אדם.
והטעם תמצאני שם במקום שאזכיר את שמי עליו.
והוא מקום הכבוד, כאילו באתי אליך שידעתי שתבוא, ובעבורך באתי.
ובעבור שבאת לכבודי אבוא אליך וברכתיך,
ולא תהיה צריך לאחר, כי תמצאני כל עת ששם כבודי.
(אבן עזרא)