כמה מילים עלי...
תכירו, אני שולמית ויינר
תמיד חיפשתי לחוות את החיים מפרספקטיבה אחרת.
תמיד חיפשתי לחוות את החיים מפרספקטיבה אחרת, אני מחפשת לראות בחפצים שהתאחדו יחד למיצג ויזואלי הזדמנות שלמה של איחוד הפרטים הזדמנות שלא תחזור ותשנה לעולם…
אני נושמת נופים שחווים את הרגע, את החלום שלהם שמתעורר… את החלקים הנסתרים העמוקים היפים יותר של החיים את מה שלא תמיד רואים…
אני חווה את הרגעים שונים, ממימד שונה.
את זווית הראיה הזו אני מנסה להעביר באומנות, לבטא בקווים, בצבעים, בצורות ובמשיכת השפכטל, את התחושות את הרגשות, את נשמת הסיטואציה, המתהווה ומתלבשת, את הרגע הנוכח מכל מה שמתחבר ובא יחד אל אותה חוויה אחת, בין אם זה בשולחן השבת, בשביל הדרך, בפרחים חיים, בנופי הארץ הטובה,או במקבץ דוממים שהופכים יחד לחיים שלמים וברגעים של דמיון ותקווה.
אני מאמינה שלכל סיטואציה, מחזה, נוף או טבע דומם, כמו לרב בני האדם, יש את הצדדים השונים שלהם שמתלכדים יחד לחוויה חושית אחת,
אני בוחרת לראות אותה באופן היפה שלה… והיא אכן הופכת להיות יפה, נעימה ומספקת…
יהיו כאלו שיקראו לי נאיבית, יהיו שיתעקשו על כך שאני לא רואה את המציאות כפי שהיא, אך זו זווית הראיה שלי, אני מחפשת את החיות, את השמחה, את החוויה שבכל תמונה.
כבר כשני עשורים אני מציירת למגירה, מציירת לנשמה, מביעה את התחושות שלי מחכה לשעת היצירה כמו הלך צמא המבקש מים לרוויה.
לאורך כל שנות היצירה התחתנתי, למדתי, ילדתי ילדים, אני עובדת בהוראה ובטיפול, לומדת ומחפשת זמנים להגיע לנפש עייפה…
ולאורך כל השנים לא ויתרתי על האומנות שלי, גם במצבים לא פשוטים ברחתי ובחרתי לתת לנפש את היצירה והיא מצדה קיבלה אותי, הרגיעה, נתנה לי מרפא לכל תחושה .
אמנים ואספי אומנות, אלו שחיפשו משהו אחר, המעניק הסתכלות שונה על החיים, רכשו תמונות לאספים פרטיים, הם טענו שיש לתמונות האומנות חיים משלהן, ויש להן יכולת השפעה חיובית על הסביבה, ציורים אלו משרים אוירה ונותנים מקום לאופטימיות.
את החוויה הזו אני רוצה להמשיך ולהשפיע על האנשים הטובים שבעולם.
כמעט לכל תמונה יש מילים והגיגים המתארים אותה…בממד הנוסף.
ולכן לתערוכות שונות שלי קראתי בשם "בין מילים לאין מילים".
יש תמונות המביעות את המילים גם בלי ויש מילים המשלימות את התמונה
האומנות שלי היא בסגנון אימפרסיוניסטי, בחלק שבין האבסטרקט לריאליזם.
טכניקה שמן – מכחול + שפכטל.

ברגעי האומנות, אני מניחה לראש ולשכל... שהרי בראש יש תבניות סטריאוטיפיות המפריעות לספונטניות להתבטא...
שולמית ויינר