נַחֲמוּ נַחֲמוּ…
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם

הַסְתָּרָה שֶׁבַּהַסְתָּרָה
כִּפְלַיִם הִיא שִׁלְּמָה
מִלְּאָה צְבָאָהּ
וְנִרְצֶה עֲווֹנָהּ

וְלַמְרוֹת הַהַסְתָּרָה
הָרִחוּק, הַשְּׁאֵלָה
הִיא שׁוּב מִתְנַעֶרֶת מֵעֲפָרָהּ
מְסִירָה בִּגְדֵי אֲבֵלוּתָהּ
לוֹבֶשֶׁת צְדָקָה
וּמְבַקֶּשֶׁת – נֶחָמָה

מַגֶּדֶת בַּלֵּילוֹת ״אֱמוּנָתְךָ״
וּמוֹחָה אֶת דִּמְעָתָהּ
וּכְמוֹ אִמָּא טוֹבָה
מְחַבֶּקֶת בָּנֶיהָ בִּדְמָמָה

אוֹסֶפֶת בָּנִים שׁוֹבָבִים שֶׁשָּׁבִים
מְרִימִים עֵינַיִם
שׁוֹפְכִים לֵב כַּמַּיִם
וְלֹא מְבִינִים, בֵּינְתַיִם

וְהִיא שׁוֹמַעַת זְעָקָה
מַקְשִׁיבָה לְכָל כְּאֵב וּטְרוּנְיָה
וְגַם כְּשֶׁאֵין תְּשׁוּבָה
הִיא מַבְטִיחָה
עוֹד יַעֲלֶה הַשַּׁחַר,עוֹד תַּפְצִיעַ גְּאֻלָּה

עַ֣ל הַר־גָּבֹ֤הַּ עֲלִי־לָךְ֙ מְבַשֶּׂ֣רֶת צִיּ֔וֹן הָרִ֤ימִי בַכֹּ֙חַ֙ קוֹלֵ֔ךְ מְבַשֶּׂ֖רֶת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הָרִ֙ימִי֙ אַל־תִּירָ֔אִי אִמְרִי֙ לְעָרֵ֣י יְהוּדָ֔ה הִנֵּ֖ה אֱלֹהֵיכם׃
(הפטרת פרשת נחמו)