שיר זה נכתב בתקופת הקורונה כאשר השתנו סדרי בראשית והתחלפו…

שביל.
מחוספס, מתעקל, מסתלסל ועולה.
עקבות.
צעדים, צעדים, נתבעים מטשטשים ואיה.

שבילים סללתי
דרכים סימנתי
כיוונים חרשתי, עמלתי.

זרקוקים מנצנצים לי לרגע.
מוקירים עמלי והיזע…

וכשהבקרים מופיעים
צבעים משתנים…
סימני דרך, נעלמו היו לאבק…

ורק
הירח.
לעיתים רואה ומגיח
סופר צעדי.
אוסף אנחותי.
משמר פסיעותי…
מלווה, צועד בדרכי
מאמין לי, לתום לבבי

משגיח, מציף כאבי —
שואל מהדהד את קולי הפנימי…

ו…איך אעלה אל אבי?